Vayedaber

וּמַשְׁתִּין מַיִם עָרוּם לִפְנֵי מִטָּתוֹ וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חַי אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל וַאֲפִילּוּ לִפְנֵי עַכְבָּרִים אֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא לָא אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּפְנֵי עַבְדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם

Traduction

and a man who urinates naked next to his bed; and one who engages in intercourse in the presence of any living being. Rav Yehuda said to Shmuel: Does the phrase: In the presence of any living being, mean even in the presence of mice? Shmuel said to him: Shinnana, that is not the case. Rather, it is referring to a situation such as in so-and-so’s house, where they engage in intercourse in the presence of their Canaanite slaves and maidservants.

Tossefoth non traduit

ומשתין מים ערום לפני מטתו. דאמר בשבת (דף סב:) דקשה לעניותא ויש ספרים דגרסי הכא משמש מטתו ערום וכן הוא בויקרא רבה וטעמא שיש לו להיות צנוע בשעת תשמיש כדאמרינן בנדרים (דף כ.):

שמשמשין מטותיהן בפני עבדיהן. ומיירי בלילה או במקום אפל דבמקום אורה אפי' בלא לפני עבדיהם אסור:

וְאִינְהוּ מַאי דְּרוּשׁ שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר

Traduction

The Gemara asks: And those members of that household, who act in that manner, what verse do they interpret in a manner that allows them to do so? The Gemara answers: They reference the verse in which Abraham said to his two servants: ''Remain here with [im] the donkey'' (Genesis 22:5). This verse is interpreted as meaning that they are a nation [am] comparable to a donkey. The members of the aforementioned household thought that it is permitted to engage in intercourse in the presence of animals, and therefore one can do so in the presence of his Canaanite slaves and maidservants.

רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְקַרְקֵשׁ זָגֵי דְּכִילְּתָא אַבָּיֵי בָּאלֵי דִּידְבֵי רָבָא בָּאלֵי פָּרוֹחֵי

Traduction

The Gemara cites practices of modesty observed by the Sages. Rabba bar Rav Huna would sound the bells [zagei] of the canopy above his bed when engaging in intercourse, so that people would know to keep away. Abaye would even drive away flies [didevei] from around his bed, so that he would not engage in intercourse in their presence, and Rava would drive away gnats [peruḥei].

Rachi non traduit

מקרקש זגי. פעמונים התלויים בכילה שסביב מטתו מקשקשן בעת תשמיש לסור בני ביתו משם:

באלי דידבי. מגרש הזבובים שלא לשמש מטתו בפני כל חי:

פרוחי. יתושים:

Tossefoth non traduit

מקרקש זגי. פ''ה פעמונים התלוים בכילה להוציא ממנו בני ביתו וקשה לר''ת דאין זה מדת צניעות ונראה לו כגירסת ר''ח והערוך [ערך גזח'] מקרקש גזי זבובים דאמר בבכורות (דף ז:) דבש הגזין והצירעין והוי דומיא דאביי דבלי דידבי ורבא דבלי פרוחי:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי חֲמִישָּׁה דְּבָרִים הֵן שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף וּבָצָל קָלוּף וּבֵיצָה קְלוּפָה וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ

Traduction

Rabbi Shimon ben Yoḥai further says: There are five actions with regard to which one who performs them is held liable for his own life, and his blood is upon his own head, i.e., he bears responsibility for his own demise. They are as follows: One who eats peeled garlic or a peeled onion or a peeled egg, and one who drinks diluted drinks; all these are referring to items only when they were left overnight. And one who sleeps at night in a cemetery, and one who removes his nails and throws them into a public area, and one who lets blood and immediately afterward engages in intercourse.

Rachi non traduit

דמו בראשו. נענש על עצמו וחובת דמו נדרשת ממנו לאחר מיתתו וראיה לדבר ודמו בראשנו דמרגלים (יהושע ב':י''ט) חובת דמו יהא מוטל בראשנו:

ומתחייב בנפשו. כלומר הוא גורם לעצמו:

שעבר עליהם הלילה. אכולהו קאי אשום ובצל ומשקין:

הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף כּוּ' וְאַף עַל גַּב דְּמַנְּחִי בְּסִילְּתָא וּמְצַיְּירִי וַחֲתִימִי רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן לֵית לַן בַּהּ

Traduction

The Gemara analyzes this statement of Rabbi Shimon ben Yoḥai, beginning with the case of one who eats peeled garlic, a peeled onion, or a peeled egg, when they were left overnight. The Gemara notes: And these peeled foods are dangerous even if they are placed in a basket and they are tied and sealed in that basket throughout the night, as an evil spirit rests upon them. And we said that eating them is dangerous only if one did not leave on them their roots or their shells. But if one left on them their roots or their shells, we have no problem with it.

Rachi non traduit

בסילתא. סל:

עיקרן. שערות שבראש השום והבצל:

וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת אָמַר רַב פָּפָּא וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ

Traduction

Rabbi Shimon ben Yoḥai further mentions one who drinks diluted drinks that were left overnight. Rav Yehuda says that Shmuel says: And that is dangerous only when they were left overnight in metal vessels. Rav Pappa says: And natron vessels are considered like metal vessels in this regard. And Rabbi Yoḥanan likewise says: And that is dangerous only when they were left overnight in metal vessels, and natron vessels are considered like metal vessels in this regard.

וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה זִימְנִין דִּמְסַכְּנִין לֵיהּ

Traduction

Rabbi Shimon ben Yoḥai also says: And one who sleeps in a cemetery places himself in danger. The Gemara notes that this is the case if he does so in order that a spirit of impurity will rest upon him, as sometimes the evil spirits in the cemetery endanger the one who sleeps there.

Rachi non traduit

רוח טומאה. כמדת הלצים שקורין גרמנטי''ר האוחזים את העיניים:

וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִפְּנֵי שֶׁאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמַפֶּלֶת וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל בִּגְנוּסְטְרֵי וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל דִּידֵיהּ וּדְכַרְעֵיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ אֲבָל גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ לֵית לַן בַּהּ וְלָא הִיא לְכוּלַּהּ מִילְּתָא חָיְישִׁינַן

Traduction

The next case is one who removes his nails and throws them into a public area. The Gemara explains that this is dangerous because a pregnant woman might pass over them, and this can cause her to miscarry. And we said this halakha only when one removes his nails with scissors [bigenosteri]. And furthermore, we said this halakha only when one removes the nails of his hand and his foot together. And we said this halakha only when he did not cut anything else after his nails, but if he cut something else after them, we have no problem with it. The Gemara comments: And that is not so; rather, we are concerned with regard to the entire matter, i.e., in all cases.

Rachi non traduit

בגנוסטרי. מספרים:

תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּצִּפָּרְנַיִם שׂוֹרְפָן חָסִיד קוֹבְרָן צַדִּיק זוֹרְקָן רָשָׁע

Traduction

With regard to removing one’s nails, the Sages taught: Three matters were stated with regard to removing nails: One who burns them is pious, as he eradicates them entirely; one who buries them is on the slightly lower level of a righteous individual, as they might be dug up; and one who simply throws them where a person might step upon them is wicked.

Rachi non traduit

חסיד. עדיף מצדיק. כשקוברן איכא למיחש דהדרי ומגלו:

Tossefoth non traduit

שורפן חסיד. דליכא למיחש שמא יתגלו ובערוך [ערך שלש] פירש ששרפת צפורן מזקת לאדם וכן כל דבר הבא מן האדם כדאמר בס''פ כלל גדול (שבת דף עה:) גבי דם הנדה איידי דחלשא לא מצנעה לשונרא ולכך הוא חסיד שמחמיר לשורפן אע''ג שמזיק לו:

וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ דְּאָמַר מָר מַקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ הֹוִיין לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן אָמַר רַב וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טְעֵים מִידֵּי אֲבָל טְעֵים מִידֵּי לֵית לַן בַּהּ

Traduction

The Gemara discusses the final clause of Rabbi Shimon ben Yoḥai’s statement: And one who lets blood and immediately afterward engages in intercourse. This is as the Master said: With regard to one who lets blood and afterward engages in intercourse, he will have weak [vittakin] children conceived from this act of intercourse. If both of them, husband and wife, let blood and engaged in intercourse, he will have children afflicted with a disease known as ra’atan. Rav says: And we said this only in a case when he did not taste anything after letting blood, but if he tasted something then we have no problem with it.

Rachi non traduit

ויתקין. חלשים:

בעלי ראתן. חלשים יותר מדאי שיש להם שרץ במוחם כדאמר בכתובות:

אָמַר רַב חִסְדָּא אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ מַאי מַשְׁמַע אָמַר אַבָּיֵי שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגוּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו אָמַר רַב הוּנָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם

Traduction

§ Rav Ḥisda says: It is prohibited for a person to engage in intercourse by day, as it is stated: ''And you shall love your fellow as yourself'' (Leviticus 19:18). The Gemara asks: From where is this inferred? Abaye says: If one engages in intercourse by day, perhaps the husband will see some repulsive matter in his wife and she will become repugnant to him, which will cause him to hate her, and he will thereby violate this mitzva. Rav Huna says: Jews are holy, and they do not engage in intercourse by day.

אָמַר רָבָא וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל מוּתָּר וְתַלְמִיד חָכָם מַאֲפִיל בִּכְסוּתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ

Traduction

Rava says: And if the house is dark, it is permitted to engage in intercourse by day there. And in the case of a Torah scholar, he may cause darkness with his garment and engage in intercourse even during the daytime, as he will certainly do so with modesty.

Rachi non traduit

תלמיד חכם. דידע לאצטנועי נפשיה:

תְּנַן אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר אֵימָא תִּבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר

Traduction

The Gemara challenges: We learned in the mishna: Or she must engage in intercourse by the light of a lamp. This indicates that one may engage in intercourse in the light. The Gemara answers: Say that the mishna reads: She must examine the cloth by the light of a lamp, but not engage in intercourse in this manner.

תָּא שְׁמַע אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה אֵימָא הַבּוֹדֵק מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה

Traduction

The Gemara cites a relevant source. Come and hear a baraita: Even though the Sages said that one who engages in intercourse by the light of a lamp is repulsive, nevertheless Beit Shammai say: Or she must engage in intercourse by the light of a lamp and inspect the cloths before and after each act of intercourse. The Gemara similarly explains: Say that the baraita reads: One who examines herself before or after intercourse by the light of a lamp is repulsive, as this examination would not be conducted properly, since the light of the lamp may not be sufficient. Nevertheless Beit Shammai say that a woman who engages in many acts of intercourse in one night must examine the cloth by the light of a lamp.

Rachi non traduit

אף על פי שאמרו המשמש מטתו כו'. כדאיתא בברייתא דלעיל בריש שמעתין ומסקנא או תשמש לאור הנר אלמא מגונה הוא דהוי אבל איסורא ליכא מדקתני או תשמש והשתא ליכא למימר תבדוק דא''כ מאי אע''פ שאמרו כו':

אימא הבודק מטתו לאור הנר כו'. משום דלא מיבדיק שפיר אפ''ה או תביא שני עדים לכל תשמיש או תבדוק לאור הנר:

תָּא שְׁמַע וְשֶׁל בֵּית מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיוּ עוֹשִׂין שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא וְנוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטָהֳרָה בִּשְׁלָגִים קָתָנֵי מִיהָא מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם

Traduction

The Gemara further suggests: Come and hear a baraita: And the household of King Munbaz would perform three matters, and the Sages would mention them favorably for their behavior in this regard. They would engage in intercourse by day; and they would examine before and after intercourse with wool [bemeila] of Parhava, which is very white and would show any stain; and they would practice ritual impurity and purity with regard to snow. Regardless of the meaning of the last two matters, in any event this baraita teaches that they would engage in intercourse by day, which indicates that this practice is not prohibited.

Rachi non traduit

מילא פרהבא. קוטו''ן. מתוך שהוא לבן נראית בו טיפה כחרדל. לישנא אחרינא צמר נקי ורך:

אֵימָא בּוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְשַׁמְּשִׁין מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח אִין הָכִי נָמֵי דְּאַגַּב דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה מִגַּנְּיָא בְּאַפֵּיהּ

Traduction

The Gemara answers: Say that they would examine their beds, i.e., check the examination cloths, by day. The Gemara adds: So too, it is reasonable that this is the correct explanation, as if it should enter your mind that it means that they would engage in intercourse by day, even if it is permitted, would the Sages have mentioned them favorably for this practice? The Gemara refutes this proof: Yes, it is indeed so. There is a praiseworthy aspect to engaging in intercourse by day, as at night there is a risk of being overcome by sleep, because the husband might be too tired after the exertions of the day, and consequently his wife who desires sexual intercourse might be repulsive to him.

Rachi non traduit

ומזכירין חכמים אותן לשבח. בתמיה. נהי אי הוה מותר בעלמא הוה תמיה לן וכ''ש שמזכירין לשבח ומה הוא שבחן:

אונס שינה. מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי' (דף כ:):

Tossefoth non traduit

אימא בודקין מטותיהן ביום. ולכן מזכירין לשבח דאע''ג דאמרו ב''ש צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש ולב''ה דיה בב' עדים כל הלילה ומעיינא בהו למחר מ''מ מודו דאם רוצה לעיין בלילה לאור הנר הרשות בידה:

וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶן בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ אָמַר רַב הַיְינוּ דְּכִי הֲוַאי הָתָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת הֲווֹ אָמְרִי מַאן בָּעֵי פָּקוֹלֵי בְּנַהֲמָא וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמְרִי

Traduction

The Gemara further analyzes the baraita, which teaches: And the household of King Munbaz would examine before and after intercourse, with wool of Parhava. The Gemara notes: This statement supports the opinion of Shmuel, as Shmuel said: One may examine a bed, i.e., use an examination cloth for intercourse, only with a cloth made of linen [befakolin], or with one made of clean and soft wool. Rav says: This is the explanation of that which I heard when I was there, in Eretz Yisrael, on Shabbat evenings, which is the time when Torah scholars engage in intercourse with their wives; people would offer and say: Who needs linen cloths for eating bread [benahama], a euphemism for intercourse. And I did not know what they were saying until now.

Rachi non traduit

פקולין. קוטו''ן:

דכי הואי התם. בארץ ישראל:

בערבי שבתות. זמן עונת פרושים ותלמידי חכמים מערב שבת לערב שבת:

אָמַר רָבָא הָנֵי שַׁחֲקֵי דְּכִיתָּנָא מְעַלּוּ לִבְדִיקָה אִינִי וְהָא תָּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה לֹא בְּעֵד אֱדוֹם וְלֹא בְּעֵד שָׁחוֹר וְלֹא בְּפִשְׁתָּן אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ

Traduction

Rava says: Those worn-out flax clothes are good for examination. The Gemara asks: Is that so? But didn’t the school of Menashe teach: One may not examine a bed with a red cloth, nor with a black cloth, nor with flax, but with a cloth made of linen, or with one made of clean and soft wool?

Rachi non traduit

שחקי דכיתנא. בגדים בלויין של פשתן:

ולא בפשתן. שאינו לבן ואין דם ניכר יפה אלא בעד לבן:

לָא קַשְׁיָא הָא בְּכִיתָּנָא הָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא הָא בְּחַדְתֵי הָא בְּשַׁחֲקֵי

Traduction

The Gemara answers that this is not difficult, as this statement that one may not examine with flax is referring to flax itself, whereas that statement of Rava, that flax is good for an examination, is referring to flax garments. And if you wish, say instead that both this statement and that statement are referring to flax garments, and the difference is that this ruling that one may not use flax is referring to new garments, whereas that ruling of Rava is referring specifically to worn-out garments, which are brighter.

Rachi non traduit

שחקים. לבנים יותר מן החדשים:

Tossefoth non traduit

הא בחדתי הא בשחקי. תימה דבפ''ק דשבועות (דף ו:) גבי שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה ומפרש כמו גלימא דכיתנא ושחקיה משמע שהחדש לבן מן הישן וי''ל דהתם בגלימא שאין רגילות לכבס והכא בחלוק וכיוצא בו שמכבסין תדיר ועוד י''ל דהתם לענין חשיבות מיירי כי הנך דלעיל כגון שבור מלכא וריש גלותא:

נוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטָהֳרָה בִּשְׁלָגִין תְּנַן הָתָם שֶׁלֶג אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה חִישֵּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְמַשְׁקֶה מְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין

Traduction

It was further stated that the household of King Munbaz was praised by the Sages because its members would practice ritual impurity and purity with regard to snow. The Gemara comments: We learned in a baraita there (see Tosefta, Teharot 2:5): Snow is neither food nor drink with regard to ritual impurity. If one designated it for consumption, his intention is disregarded, and it does not impart the ritual impurity of food. But if one planned to use it as a drink, it imparts the ritual impurity of liquid.

Rachi non traduit

חישב עליו וכו'. דקרוב הוא להיות משקה יותר מאוכל:

נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כּוּלּוֹ

Traduction

If part of the snow became impure, it does not all become impure, but only the area that came into contact with the item of ritual impurity, as a pile of snow is not considered a single unit. If impure snow in a vessel is lowered into a ritual bath, even if the waters of the ritual bath touched only the snow on the mouth of the vessel, since part of the snow is purified, all of it is purified.

Rachi non traduit

לא נטמא כו'. דאינו חבור אלא כל קורט בפני עצמו חשוב ואינו טמא אלא מקום מגע טומאה:

נטהר מקצתו. כגון חישב עליו למשקה ונטמא טומאת משקין סלקא ליה השקה במקוה כשאר מים ולא משום טבילה דאין אוכל ומשקה נטהרין במקוה דלא כתיב טבילה אלא באדם וכלי אבל יין ולא שום משקה אין להם טהרה אלא מים ומשום זריעה דכי משיק להו הוו להו חבור מים שבכלי עם מי המקוה ובטילו להו גבייהו כדתנן (תרומות פ''ט מ''ז) שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהרו מלטמא אלמא מטהרא להו זריעה ומים במים זו היא זריעתן:

נטהר מקצתו. שלא נגעו המים אלא בפי הכלי:

נטהר כולו. ומדקתני נטהר כולו מכלל דטמא כולו והיכי משכחת לה דנגעה טומאה בכולו:

הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא אָמְרַתְּ נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ וַהֲדַר (תָּנֵי) [אָמְרַתְּ] נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כּוּלּוֹ לְמֵימְרָא דְּנִטְמָא כּוּלּוֹ

Traduction

The Gemara analyzes the baraita: This baraita itself is difficult. You initially said that if part of the snow became impure, it does not all become impure, and then the baraita teaches that if part of the snow is purified, all of it is purified, which is to say that all of it became impure. In other words, the last clause of the baraita is dealing with a lump of snow all of which is ritually impure, whereas according to the previous clause this is impossible: How could the source of the impurity have touched all of the snow?

אָמַר אַבָּיֵי כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל אֲוִיר תַּנּוּר דְּהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס

Traduction

Abaye says: It is possible for all the snow to become impure, in a case where one passed the snow within the airspace of an earthenware vessel, such as an oven, in which the source of impurity was located. This renders the entire lump of snow impure, as the Torah testifies with regard to an earthenware vessel that contains a source of impurity that all items inside its airspace are rendered impure, as the verse states: ''Whatever is in it shall be impure'' (Leviticus 11:33).

Rachi non traduit

שהעבירו. לשלג:

על אויר תנור. ושרץ בתוכו דנטמא מאויר כלי חרס:

דהתורה העידה. כל אשר בתוכו יטמא (ויקרא י''א:ל''ג):